רשת האינטרנט הפכה בשנים האחרונות לבמה המאפשרת את הצגתם של ביטויים מסוגים שונים וביניהם גם כאלו העלולים לפגוע באופן משמעותי בכבודם או בשמם הטוב של פרט מסוים, קבוצת אנשים או תאגיד.

חוק לשון הרע תשכ"ה-1965 המסדיר את האיסור על הוצאת דיבה קובע בסעיף 1 לחוק כי לשון הרע היא "דבר שפרסומו עלול: 1. להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצידם; 2. לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; 3. לפגוע באדם, במשרתו אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו; 4. לבזות אדם בשל מוצאו או דתו".

פיצויים וענישה במקרה של לשון הרע

סעיף 7 לחוק קובע כי הוצאת לשון הרע מהווה עוולה אזרחית המזכה את הנפגע בפיצויים לפי דיני הנזיקין. המבחנים הנדרשים להקמת עילת תביעה הם הסתברות שהאדם הסביר היה נפגע בנסיבות הקיימות מהפרסום, ידיעת זהות המפרסם והוכחת נזק.  סעיף 7א מאפשר קבלת פיצויים ללא הדרישה להוכחת נזק.

תיקון שעבר בחודש נובמבר 2011 בקריאה ראשונה בכנסת, נועד להגדיל את סכום הפיצוי הקבוע בסעיף 7א מ-50,000 ל-300,000 שקלים.

החוק גם קובע בסעיף 6 אחריות פלילית למי שמפרסם דברי לשון הרע בכוונה לפגוע בשניים או יותר ומאפשר גם בסעיף 8 הליך של הגשת קובלנה פלילית נגד המפגע.

יחד עם זאת, החוק במתכונת המקורית לא מתייחס להגנה מפני הוצאת דיבה באמצעי הפרסום החדשים ובכללם האינטרנט אלא רק לאחריות במקרה של פרסום בעיתון, חוסר שיצר בעיה של ממש עם השינויים בדפוסי השימוש ברשת.

המגמה בבית המשפט ביחס למקרי לשון הרע באינטרנט

בתי המשפט נטו בעבר לדחות תביעות שעסקו בהוצאת לשון הרע ברשת האינטרנט וזאת בשל הרצון להגן על חופש הביטוי שנחשב לערך בסיסי בחברה הדמוקרטית. כעת, מעוררת סוגיית השימוש במרחב הוירטואלי לצורך הוצאת דיבה ואחריות המפרסמים את דברי הגולשים גם ויכוחים בפסיקה.

כבוד שופטת בית משפט השלום דורית רייך שפירא הרחיבה בעבר בפסק הדין ק"פ (ת"א) 145/00 ויסמן נ' גולן את המונח עיתון בחוק לשון הרע גם לאתר אינטרנט, כאשר מטרת האתר היא לשמש כעיתון מקוון.

לעומת זאת בפסק הדין ת.א. (כ"ס) 7830/00 ארנון נ' פורן קובע כבוד שופט בית משפט השלום בכפר סבא רמי אמיר שאתר אינטרנט אינו יכול להיחשב בגדר עיתון לצורך החוק.

פסק דין זה קובע מודל לאיזון בין חופש הביטוי והזכות לשם טוב וכבוד האדם לפיו יהיה ניתן לראות בבעלי האתר אחראים לפרסום אם ברור לכל שהפרסום פוגעני, הנפגע דרש מהבעלים להסירו ואם יש ביכולת הבעלים למנוע את הפרסום.

כאן גם המקום לציין כי לא קיים עד היום הליך באשר לחשיפת פרטים של הגולש העומד מאחורי פרסום הדברים. בפסק הדין בר"ע (חי') 850/06 מור נ' YNET קובע בית המשפט העליון שלא ניתן ליצור באמצעות הפסיקה יש מאין, הליך להוצאת צו להוצאת הגולש מאנונימיותו.

קיראו עוד בנושא: לשון הרע באינטרנט (גרשוני שלומוביץ עורכי דין)

קבלו המלצות על: עורך דין פלילי

קבלו המלצות על: עורך דין לדיני אינטרנט