אחריותו של מעביד לביטחון עובדיו ולמניעת תאונות עבודה משתרעת על היבטים רבים וכוללת דרישות שונות, ובהן דרישה להכשרה מקצועית מתאימה לעובדים ואספקת כלי עבודה בטיחותיים ומתאימים.

פסק הדין אהרון י. נ' גומי תל אביב בע"מ והדר חברה לביטוח בע"מ עסק בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שהגיש י. כנגד מעסיקתו וכנגד המבטחת שלה עקב פציעה במסגרת תאונת עבודה שנגרמה לו בעת שחתך קורה עבה ממתכת באמצעות משחזת דיסק.

פרטי המקרה

התובע, יליד 1963, המוכשר בתור מסגר הועסק בחברת גומי תל אביב בע"מ אשר עוסקת בייצור ושיווק מוצרי גומי לרכב.

התובע עבד בחברה משנת 1995 במחלקת האחזקה ועסק בחיתוכי גומי. כחלק מעבודתו ביקשה ממנו המעסיקה להקים במפעל גלריה מקונסטרוקציית ברזל, העבודה נמשכה זמן רב ובמהלכה השתמש התובע במשחזת דיסק.

יש לציין, כי משימה זו לא היתה חלק מהעבודה הרגילה וכי מטעמי חיסכון לא הובא מסגר חיצוני לצורך ביצועה.

ביום 25.12.96 עסק התובע בחיתוך קורת ברזל עבה. במהלך העבודה עפו על התובע גיצים והוא ביקש ללבוש חולצה עם שרוולים ארוכים. לפיכך הפסיק התובע את פעולת הדיסק והסתובב להניחו על שולחן, אז קיבל מכה במרפק יד שמאל דבר שגרם לתגובת שרשרת שבסופה אבן דיסק החיתוך פגעה בשורש כף ידו הימנית.

מיד לאחר הפגיעה פונה התובע על ידי אמבולנס לבית החולים אסף הרופא שם אובחנו קרע בשורש כף היד וחוסר תחושה בשתי אצבעות.

התובע אושפז ונותח בהרדמה מלאה. במסגרת הניתוח נתפר העצב הקרוע ולאחר ההליך קיבל התובע טיפול במחלקה הכירורגית במרפאה של קופת חולים כללית בירושלים. 

במרפאה זו נמצא כי הוא סובל מפגיעה בעצב ושיתוק של מרבית סיבי העצב ולפיכך אינו כשיר להמשיך בעבודתו, היות ומדובר בעבודה הדורשת מאמץ של שתי הידיים.

לטענת התובע, במהלך שנתיים היה נתון במצב של אי כושר מלא והחל לעבוד שוב רק בתחילת שנת 2000.

הכרעת בית המשפט

בית המשפט קבע כי החברה נושאת באחריות לתאונה שארעה מאחר והמכשיר בו השתמש התובע לא התאים לעבודה אותה נדרש לבצע והיות והתנאים בהם עבד לא התאימו לביצוע עבודה מסוג זה.

החברה ידעה כי עבודה של הקמת גלריה אינה בגדר תחום עיסוקה הרגיל ובכל זאת לקחה על עצמה את הסיכונים.

עם זאת קבע בית המשפט, כי על התובע חלה אחריות תורמת בשיעור של 15% מאחר והוכשר כמסגר והיה מודע לסיכונים הכרוכים בעבודה.

מומחה רפואי מטעם התובע קבע נכות רפואית בשיעור 37% ונכות תפקודית בשיעור 55%.  המומחה הרפואי מטעם הנתבעות קבע נכות רפואית בשיעור 20% ולא קבע דבר באשר לנכות תפקודית.

הנתבעות העלו בסיכומיהן טענה לפיה ידו הדומיננטית של התובע היא יד שמאל ולא היד שנפגעה ולכן שיעור הנכות צריך לעמוד על 10% בלבד, אך בית המשפט דחה טענה זו מאחר והיא מהווה הרחבת חזית.

המומחית הרפואית מטעם בית המשפט קבעה לתובע נכות רפואית בשיעור 20% ובית המשפט קבע נכות תפקודית בשיעור 30%.

הפיצויים שנפסקו

בית המשפט פסק לתובע פיצויים כדלקמן:

בגין כאב וסבל 120,000 ש"ח

בגין הפסד השתכרות לעבר 238,153 ש"ח

בגין הפסד השתכרות לעתיד 459,658 ש"ח

בגין עזרת צד ג' 50,000 ש"ח

מסכום התשלומים שנפסק נוכו תשלומים שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי בסך 824,439 ש"ח וכן 175,213 ש"ח בגין אשם תורם.

סך הכל נפסק לזכות התובע סכום של 168,440 ש"ח בתוספת שכר טרחת עורך דין והוצאות.

בכל פגיעה עקב תאונת עבודה מומלץ לפנות אל עורך דין תאונות עבודה לקבלת ייעוץ משפטי על מנת לבחון מיצוי מלא של מירב זכויותיך.

לחץ כאן לקריאה בנושא הכרה בתאונת דרכים כתאונת עבודה

המאמר נכתב על ידי עורך דין עופר סולר, בעל ניסיון רב בייצוג נפגעי תאונות עבודה בישראל.
 

לסיוע בהגשת תביעה בגין תאונת עבודה, לחץ:ייעוץ משפטי