ג'רמי וולדרן הגדיר את דיני הקניין כמערכת אשר נועדה להקצות את המשאבים בקרב האוכלוסיה באופן יעיל, ובכך לתרום לחלוקה של העושר בין כל בני האדם.

באופן כללי ניתן לומר, כי דיני הקניין עוסקים במתן זכויות והקניית בלעדיות על נכס מסוים בידי פלוני. לצד ההגדרה הכללית קיימים זרמים ותפיסות שונות לגבי הקניין, בספרות המשפטית והכלכלית.

כל תפיסה מחזיקה בדעה שונה בנוגע לאופן בו יש להגדיר את דיני הקניין, ובהמשך לכך נוצרו תיאוריות שונות להצדקת הדינים האמורים והאופן בו יש לחלק את נכסי הקניין בין כלל האוכלוסיה.

על פי התיאוריה הכלכלית לדוגמא, יש להקצות את הקניין לאוכלוסיה תוך הסתמכות על ההנחה לפיה כוחות השוק יעבירו את זכויות הקניין לידי מי שצפוי להפיק מהקניין את מירב התועלת בנסיבות המקרה.

המאפיינים של ענפי הקניין השונים

את הזכויות הקנייניות נהוג לחלק לזכויות פיסיות וזכויות רוחניות, ובהתאם לסיווג זה ייקבע איזה  עורך דין מתאים לטיפול בסוגיה המשפטית.

ענף זכויות רוחניות או כפי שהוא מוכר בציבור, דיני קניין רוחני, מסדיר את הקצאת הזכויות ביצירות, פטנטים, סימני מסחר ועוד.

לעומת זאת, בענף זכויות פיסיות נהוג להתייחס בעיקר אל דיני מיטלטלין ואל דיני מקרקעין.

הזכויות הפיסיות והרוחניות שונות זו מזו באופיין ובאופן שהחוק מגן עליהן, אך עם זאת קיימים קווים מקבילים בין הזכויות הקנייניות לסוגיהן.

כך, למשל, כל זכות קניינית הינה בעלת מאפיינים רכושיים, כלומר ניתן לתמחר אותה ולהעריך את ערכה הפיננסי. פרט לכך, ההגנה הניתנת לכל זכות קניינית, בין אם פיסית ובין אם רוחנית, הינה הגנה כלפי "כולי עלמא", כלומר כלפי כל אדם באשר הוא. זאת בניגוד לזכויות חוזיות אשר תקפות רק בין הצדדים שהתקשרו בחוזה.

דיני מקרקעין

חוק המקרקעין, התשכ"ט - 1969 הוא החוק הרלוונטי להסדרת זכויות קנייניות במקרקעין.

על פי הגדרת החוק "מקרקעין" הינם הקרקע, לרבות כל הנטוע והבנוי עליה וכן כל דבר שמחובר אליה באופן קבוע ואינו ניתן להפרדה. 

הזכות הקניינית החזקה ביותר אשר מוקנית לפלוני במסגרת חוק המקרקעין הינה זכות הבעלות.

בחזקתה ניתנת לאדם הזכות להשתמש במקרקעין ולעשות בהם ככל העולה על רוחו, בתנאי שהדבר אינו נוגד דין אחר. בנוסף, מוענקת למחזיק הזכות לבצע עסקאות במקרקעין, בכפוף לכל דין.

זכות הבעלות בקרקע חלה גם על מרחבי העומק והגובה הנלווים אליה, כאשר סעיף 13 לחוק שהינו סעיף עיקרי וחשוב קובע, כי עסקה של מכירת זכות הבעלות במקרקעין יכולה להיעשות רק בנוגע לכל שטח המקרקעין, על כל מרחביו, כאמור לעיל.

בד בבד, החוק קובע כי ניתן לבצע עסקה בחלק מהמקרקעין כאשר מדובר במכירת זכות החזקה בהם, והמשמעות הלכה למעשה היא כי ניתן להשכיר חלק מהקרקע.

לחץ כאן לקריאה בנושא: רישום מקרקעין

דיני מיטלטלין

חוק המטלטלין, התשל"א - 1971, מגדיר מיטלטלין ככל הנכסים המוחשיים, למעט מקרקעין.

כלומר, מיטלטלין הם נכסים מוחשיים וניידים, בניגוד לנכסי המקרקעין. 

סעיף 3 לחוק קובע, כי מיטלטלין שאין להם כל בעלים, רשאי כל אדם לרכוש את הבעלות בהם על ידי תפיסתם.

בנוסף, קיימות הגנות מסוימות אשר חלות על מחזיק והבעלים של מקרקעין, כמפורט בסעיפים 15-20 לחוק המקרקעין, אשר חלות גם על המחזיק והבעלים של מיטלטלין.

דיני קניין רוחני

דינים אלה כוללים שורה ארוכה של חוקים, כאשר כל חוק מסדיר קניין רוחני מסוג שונה. כך למשל חוקק חוק זכות יוצרים, אשר מסדיר את הזכויות הקנייניות ביצירות כהגדרתן בחוק.

הייחוד בחוק זה הינו בהסדרת זכויות אישיות - מוסריות ביצירה, בנוסף לעיגון זכויות קנייניות - רכושניות רגילות. לעומת זאת, הזכויות קנייניות של אדם בהמצאה אשר יצאה תחת ידו מוסדרות במסגרת חוק הפטנטים.

לחץ כאן לקריאה בנושא:

חוק זכויות יוצרים באינטרנט

תקנונים להגנת זכויות יוצרים באינטרנט
 

לקבלת סיוע משפטי בתחום הקניין, לחץ כאן: 
ייעוץ משפטי