תיקון חוק לשון הרע - מה השתנה ומה זה אומר
ממשלתו השנייה של ראש הממשלה בנימין נתניהו מושכת המון אש בעקבות סדרת הצעות חוק המוגשות מטעמה. חברי הקואלציה הנוכחית מרבים לעסוק בנושאים של חופש הביטוי בסדרה של חקיקה כמו חוק החרם או חוק הטוקבקיסטים שמחייב רושמי תגובות באינטרנט להגיב בשמם האמיתי.
לפני כשנה התעוררה סערה ציבורית סביב התיקון לחוק איסור לשון הרע.
בסיכמו של דבר התיקון לחוק מגדיל את סכום הפיצויים (Severance) שיש לשלם לנפגע מפרסום פוגעני. לחוק קמו תומכים ומתנגדים משני הצדדים והוא מעורר הדים תקשרותיים רבים.
יוזמי החוק מבקשים להגביל את התבטאות העיתונות ומתנגדי החוק טוענים להגבלה מהותית בחופש הביטוי והפרט. החוק שעבר בקריאה ראשונית עם תמיכתם של 41 חברי כנסת ממשיך לעורר מחלקות והדרך שלו לאישור עוד רצופה ויכוחים ועימותים.
מה קובע התיקון בחוק?
על פי החוק הקיים, אדם המרגיש שנפגע מפרסום כוזב יכול לתבוע את המפרסם. על התובע להוכיח שהפרסום אכן גרם לפגיעה בו על מנת לקבל פיצויים של עד 100,000 ש"ח.
במסגרת החוק ישנו הליך נוסף המאפשר תביעה בסכום של עד 50,000 שקלים גם ללא הוכחת נזק. סעיף זה מכיר בכך שקשה להוכיח נזק שנגרם מפרסום ובית המשפט יכול להכריע שבפרסום המדובר הייתה כוונה לפגוע בתובע.
בתיקון לחוק, מוגדל הסכום אותו ניתן לתבוע לכדי 300,000 שקלים, ללא הוכחת נזק. כמו כן מוסיף התיקון סעיף המחייב את המפרסם של התוכן הפוגעני לאפשר לאדם או הגוף שאליו מכוונות הטענות בכתבה לפרסם את תגובתו תוך זמן סביר.
במידה וזכות זאת לא ניתנה לפני שנעשה הפרסום הפוגעני, סכום התביעה יכול לעלות לכ-1.5 מיליון שקלים.
טוב או רע? שני צדדים למטבע
יוזם החוק, ח"כ יריב לוין, גורס כי תיקון החוק מהווה צעד חשוב בשמירה על זכויות האזרח במדינת ישראל. לטענתו של לוין ושאר יוזמי החוק, התיקון נועד למנוע מהפיכת חופש הביטוי לחופש ה"ביזוי".
התומכים בתיקון טוענים שהעיתונות היום מרשה לעצמה לפרסם ידיעות ללא אימות ראוי ובלי לאפשר תגובה של הנפגעים מפרסום זה ובכך מכפישים ופוגעים באזרחים ונציגי ציבור.
חברי הממשלה חשים שהתיקון יחייב אחריות של התקשורת והמפרסים וימנע פגיעה בזכויות הפרט.
מן העבר השני קמו מתנגדים רבים לחוק הכוללים אנשי משפט וחברי כנסת. לטענתם החוק נועד לעורר פחד בכל אדם ואיש תקשורת שרוצה לפרסם ידיעה.
הסכומים הגבוהים וחוסר החובה להוכחת נזק הופכים כל ידיעה בעיתונות, תגובה באינטרנט או הכרזה פומבית לפוטנציאל לתביעה. לטענת המתנגדים חוק זה נועד להשתיק ביקורת.
משפטנים רבים מראים שלאורך השנים נטה בית המשפט לדחות עתירות בנושא וכך לדעתם ימשך הדבר גם לאחר התיקון. מתנגדי החוק מחזיקים בטענה זאת כדי להוכיח שעיקר מטרת החוק היא הפחדה ואיום על כלי התקשורת.
חשש נוסף מהחוק הוא בכך שגם האזרח הקטן חשוף לתביעות לשון הרע על דעותיו המתבטאות בפומבי או ברשת.למידע נוסף בנושא רצוי להתייעץ עם עורך דין מנוסה.
קיראו בהרחבה: לשון הרע באינטרנט
קיראו עוד בנושא: לשון הרע - כן או לא או אולי!
|