גישור מהות לפני שמתחיל הדיון בבית המשפט
גישור הנו אחת מהפרוצדורות האלטרנטיביות ליישוב סכסוכים יחד עם בוררות, שקיבלו בשנים האחרונות את הכרתו של הממסד המשפטי והוא מופעל בתחומי משפט רבים ואף מצא את מקומו באופן רשמי בחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984.
תקנות בתי המשפט (גישור) תשנ"ג-1993 מתייחסות בסעיף 2 למהות הגישור וקובעות שגישור הנו הליך בו נפגש מגשר שהנו גורם ניטראלי עם הצדדים, במטרה לגרום להם להגיע להסכמה לעניין פתרון הסכסוך באמצעות גילוי המידע הנדרש לעניין הסכסוך, בירור הסוגיות בהם חלוקים הצדדים והעלאת הצעות אפשריות לפיתרון.
תיקון פרק ז1 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 שנוסף בשנת 2008 יצר במסגרת זו הליך הקרוי גישור מהו"ת שמטרתו למעשה לברר האם קיימת אפשרות להסדיר את הסכסוך על ידי גישור.
ראשי התיבות משמעותם מידע, היכרות ותיאום והנו למעשה חובה לקיום פגישה ראשונית של גישור כדי לברר האם ניתן ליישב את המחלוקת בדרך זו, אך יש להדגיש כי מדובר בפגישה ראשונית בלבד שנועדה לבדוק האם קיימת כלל האפשרות לפתור את העניין בדרך זו ולא הליך גישור בפני עצמו.
מטרת פגישה זו היא למעשה לחייב את הצדדים לקיים פגישה ראשונית הדומה במהותה לקדם המשפט, כאשר היעד הוא לנסות לפתור סכסוכים פשוטים בדרך מהירה הרבה יותר וכך להקל על בעיית העומס שנוצרה בשנים האחרונות במערכת המשפט, המוצאת את עצמה דנה בתיקים המתמשכים על פני מספר שנים. הליך זה של פגישה מקדמית חובה, המבוסס על תוכנית הנמצאת בניסיון מיושם כיום בהדרגה וקיים כעת רק במספר מצומצם של בתי משפט.
בדיון המהות נמצאים הצדדים לסכסוך, עורכי דין המייצגים אותם וכמובן שהמגשר עצמו.
סעיף99 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי קובע שהליך מעין יתקיים באופן כללי בתביעות אזרחיות שהסכום המבוקש בהן גבוה מ-75,000 שקלים, מלבד תביעות המוגשות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975 או תביעות המתנהלות בסדר דין מקוצר שלא אושר בהן להגיש בקשת רשות להתגונן.
במקרים אלו קובע סעיף 99ב(א) שלאחר שהגישו הצדדים את כתבי הטענות שלהם לא יתנהל קדם משפט לפני קיום פגישת מהות, כך, אין למעשה צורך בהסכמת בעלי הדין לקיום הפגישה.
יחד עם זאת נקבע בסעיף 99ב(ב) שבית המשפט מוסמך לפי בקשת אחד הצדדים או מיוזמתו מנימוקים מיוחדים לדון בתביעה גם ללא קיום פגישה זו, אם נקבע שיש לדון בעניין באופן מיידי.
זמן הפגישה יכול להשתנות כאשר האורך הממוצע הוא שעה וחצי. ראשית ניתן לצדדים הסבר על הליך הגישור וכיצד הוא מבוצע בפועל. בשלב זה מציגים המגשר וכל אחד מהצדדים את עצמם. בשלב האחרון מתקבלת כבר תמונה כללית לעניין האפשרות להעביר את המשך ניהול המחלוקת להליך גישור עצמו עד לגיבושו של הסכם סופי.
התקנות קובעות שלאחר שהוגשו כתבי בי הדין יקבלו הצדדים הזמנה לפגישה בתוך שבעה ימים, כאשר משמעותה כדין הזמנה לדיון משפטי. הפגישה עצמה תתקיים לא יותר מאוחר מאשר 45 יום לאחר המצאת הזמנה.
יש לשים לב שבית המשפט רשאי לחייב צד שלא מתייצב לפגישה בהוצאות הצד השני שהופיע אליה ובהוצאות המגשר, שכן התייצבות הצדדים בפגישה זו בניגוד לקדם משפט הנה חובה.
סייעה בכתיבת המאמר: עו"ד לירז בן שטרית כץ, מומחית מטעם בית המשפט לענייני גישור ובעלת ניסיון רב שנים בניהול הליכי גישור במשפחה ובין בני זוג
|