מהו המשפט הפלילי? המשפט הפלילי הוא ענף בחוק המגדיר התנהגויות מסוימות כבלתי חוקיות ואוסר על ביצוען.

בנוסף קובע המשפט הפלילי סנקציות שונות על העוברים על ההוראות שנאסרו כאמור. חריפותן של הסנקציות נקבעת לפי החומרה בה העבירה נתפסת בחברה – דהיינו הסנקציה החמורה ביותר – הגבלת החירות לצמיתות(מאסר עולם) מוטלת בעקבות ההתנהגות האסורה ביותר שהיא רצח.

ספר החוקים הפליליים של מדינת ישראל

רבים מהאיסורים הפלילים הקבועים בחוק ניתן למצוא בחוק העונשין התשל"ז 1977. עם זאת חוק העונשין אינו מהווה רשימה סגורה של איסורים וניתן למצוא איסורים פלילים רבים גם בחקיקה נפרדת.

לדוגמא: החוק למניעת הטרדה מינית התשנ"ח 1998.

מהן סוגי העבירות הקבועות בחוק הפלילי?

העבירות הקבועות בחוק מחולקות ע"פ חומרתן לשלושה סוגים עיקריים:

• חטא – עד 3 חודשי מאסר
• עוון – מ-3 חודשי מאסר ועד 3 שנות מאסר
• פשע – מעל 3 שנות מאסר

כיצד נפתח הליך פלילי?

דרך המלך לפתיחת הליך פלילי היא באמצעות הגשת תלונה במשטרה. מרגע הגשת התלונה יוצאת השליטה בהליך מהמתלונן ועוברת למוסדות המדינה. לכלל זה יש חריג שהוא הגשת קובלנה פלילית. במסגרת זאת אדם יכול להיות מאשים כלפי אדם אחר בעבירות מסוימות.

בנוסף המשטרה (או גוף חוקר אחר) יכולה לפתוח באופן עצמאי בחקירה, מקום שהיא חושבת שיש בכך עניין ציבורי, הדבר נפוץ למשל בעבירות שימוש בסמים אסורים.

מהם סדרי הדין לאחר הגשת התלונה?

לאחר הגשת התלונה המשטרה או גוף חוקר אחר (למשל רשות המיסים) אוספים ראיות שמטרתן הוכחת אשמתו של הנחקר. ראיות אלו כוללות עדים, חפצים, וכל דבר שעלול לשמש את המשטרה כהוכחה שפלוני ביצע דבר עבירה.

פגיעה בזכויות נאשם במהלך חקירת משטרה

לעיתים חוקרי המשטרה להוטים להביא להרשעה וכתוצאה מכך הם בוחרים בשיטות חקירה אגרסיביות אגב הפרת זכויותיו החוקתיות של הנחקר. יש לציין כי לא כל ראייה שהשיגה המשטרה תהא קבילה במקום שבו נפגעו זכויותיו של נחקר כאמור.

פסק דין שניתן על ידי בית המשפט: ערעור פלילי 6613/99

"כבר נזדמן לנו להביע דעה כי בנסיבות מסוימות עלולים פגמים בחקירה להוות פגיעה בזכויות חוקתיות של חשוד ותוצאתם עלולה להיות פסילת קבילותה של ראייה".

זוהי גם אחת הסיבות שכדאי להפגש ולהתייעץ עם עורך דין כבר בשלב פתיחת החקירה, שכן עורך דין פלילי מכיר את ההגבלות והסייגים שקיימים בפני החוקרים ולא יאפשר פגיעה בזכותו של הנחקר להליך הוגן.

מהם סדרי הדין לאחר החקירה?

לאחר החקירה עובר חומר החקירה שנאסף כנגד הנחקר לתובע שהוא פרקליט בשירות המדינה.
בפני הפרקליט עומדות שתי אופציות הקבועות בסעיף  62 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982:

• החלטה על הגשת כתב אישום
• החלטה על סגירת התיק

מהו התהליך מקום שבו הפרקליטות החליטה להגיש כתב אישום?

מקום בו החליט הפרקליט להגיש כתב אישום, כתב האישום יוגש בכפוף לשימוע – שהוא הליך מהותי – ואינו מתבצע לפרוטוקול בלבד – כפי שסוברים רבים.

לאחר השימוע ובמקום בו הפרקליט עומד איתן בדעתו על הגשת כתב האישום יתחיל ההליך העיקרי בבית המשפט – בו תנסה המאשימה (הלוא היא המדינה) להוכיח מעבר לכל ספק סביר את אשמתו של הנאשם.

במידה ויתעורר ספק סביר, בהליך ההרשעה, יזוכה הנאשם מאשמתו – שכן במקום בו אנו מתכוונים לשלול חירותו של אדם – שומה עלינו להיות בטוחים שהוא אכן ביצע את העבירה המיוחסת לו.

מהו התהליך במקום בו הפרקליטות החליטה לסגור את התיק?

בכגון דא, בפני הפרקליט עומדות שלוש אופציות:

• סגירת התיק מחוסר ראיות
• סגירת התיק מחוסר עניין לציבור
• סגירת התיק מחוסר אשמה

יצוין כי רק במקום שבו נסגר התיק מחוסר אשמה – ימחק הרישום הפלילי כנגד אדם. על כן עילת הסגירה של התיק – אף היא חשובה שכן תיק שנסגר בשל חוסר ראיות גורר עמו רישום פלילי אשר בעתיד עלול להיות בעוכריו של אדם.

הליך פלילי – חשיבותו של יצוג על ידי עורך דין פלילי מנוסה

הליך פלילי הננקט כנגד אדם עלול להביא למאסרו.

במקום שבו החירות עומדת על הכף – מומלץ להשתמש בהגנה הטובה ביותר.

על כן, במקום בו נפתח הליך פלילי כנגדכם, מומלץ ביותר להיוועץ עם עורך דין פלילי מתחילת ההליך ועד סופו, וזאת בכדי להביא לתוצאות הטובות ביותר עבורכם הכוללות מינימום פגיעה אם בכלל בכם ובשמכם הטוב.


לחץ כאן לקריאה בנושא שחרור בערבות