ניתוחים פלסטיים וקוסמטיים הופכים נפוצים יותר בשנים האחרונות, ומספר הניתוחים המבוצעים בתחום זה עולה בהתמדה מדי שנה.

אחד הניתוחים השכיחים והמבוקשים בקרב נשים הינו ניתוח הגדלת חזה Breast augmentation.

בניתוח זה מגדילים את נפח השדיים על ידי החדרה של שתלים, כשלרוב מדובר בשתלי סיליקון.

השתלים אינם אחידים ומגיעים בצורות שונות ובצמיגות משתנה, כך שניתן יהיה לבחור את השתל המתאים ביותר עבור המנותחת.

אחד מהשתלים נקרא השתל האנטומי anatomic implant וצורתו מזכירה צורת אגס. שתל זה הוא שתל סיליקון שפותח על ידי חברת McGhan. ביחס לשתלים אחרים מדובר בשתל צמיגי יותר המעניק לשד צורה טבעית יותר.

ניתוח פלסטי מסוג הגדלת חזה מבוצע תחת הרדמה כללית ואורך בערך כשעה.

אמנם, לרוב מסתיים הניתוח בהצלחה והסיבוכים שעלולים להיגרם בעקבותיו הינם נדירים, אך יחד עם זאת יש לקחת בחשבון כי קיימים מספר סיבוכים אפשריים, כגון: דימום, זיהום, דחיית השתל או התקשות השד לאחר הניתוח.

במידה ונגרם נזק גוף בעקבות ביצוע ניתוח פלסטי לסוגיו השונים מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מטעם עורך דין רשלנות רפואית.

פרטי המקרה וטענות הצדדים

בתביעה בעניין ר.ג נ' שורש שירותי בריאות (רשת ארצית-1984) התובעת, אחות במקצועה, הגישה תביעה בעילת רשלנות רפואית נגד הרופא המנתח שביצע בה ניתוח להגדלת שדיים.

לתובעת הוחדרו שתלי McGhan ולטענתה בעקבות התרשלות רפואית בזמן ההשתלה נגרמו לה נזקי גוף.

התובעת טענה כי לא הוסברו לה הסיכונים הכרוכים בהליך הניתוחי וכי בעקבות רשלנות בניתוח התפתחו אצלה מיד בסיומו כאבים אשר חייבו אותה בחלוף שנה ושלושה חודשים לעבור ניתוח נוסף, בו הוצאו השתלים והוכנסו אחרים במקומם.

בנוסף, נטען על ידי התובעת כי במהלך כל תקופת הכאבים פניותיה לרופא המנתח לא נענו והיא נותרה חסרת אונים וללא הדרכה.

לגישת התובעת, הסיבה להתרשלות ולתהליך הדלקתי שהתפתח אצלה בעקבות הניתוח היא העובדה שהוכנסו לשדיה שתלי סיליקון גדולים מדי (בנפח של cc 365) אשר גרמו לרקמת השד להימתח יתר על המידה.

מומחה רפואי מטעם התובעת, בתחום הכירורגיה הפלסטית קבע בחוות דעתו כי לתובעת נכות צמיתה בשיעור של 10% מיום ביצוע הניתוח המתקן.

הרופא הנתבע טען כי הסביר לתובעת טרם הניתוח את כל הסיכונים הכרוכים בהליך מסוג זה.

בנוסף, לגישתו הזיהום שהתפתח אצל התובעת אינו בעקבות התרשלות בניתוח, שכן ברור שהתהליך הדלקתי נוצר זמן רב לאחר הניתוח עצמו ולכן לא התפתח כתוצאה ממנו.

עוד הוסיף הנתבע, כי גם על פי דברי התובעת בכל פעם שהתלוננה על בעיה כלשהי הופנתה למי מהצוות הרפואי וכל פניותיה קיבלו מענה.

מומחה מטעם הנתבע קבע כי לתובעת לא נותרו כל נכויות צמיתות לאחר הניתוח המתקן.

האם ארעה רשלנות רפואית בניתוח הגדלת החזה?

בית המשפט בחן את טענות הצדדים וקבע כי למרות שהתובעת טענה שלא הוסברו לה הסיכונים הכרוכים בהליך, הוכיח הנתבע כי הוא מסביר למטופלותיו דרך קבע על הסיכונים המאפיינים ניתוח הגדלת שדיים.

פרט לכך, ממילא הודתה התובעת במהלך המשפט כי נאמר לה שהניתוח אינו מצליח תמיד ב 100% וישנם סיכונים מסוימים אשר עלולים להתרחש.

בית המשפט הוסיף כי נוכח עדותה של התובעת, ברור כי גם אם הנתבע לא היה שוטח את כל הסיכונים בפניה היא היתה נחושה בדעתה לעבור את הניתוח והיתה עוברת אותו כך או כך.

בקשר לתהליך הדלקתי, אשר נמשך לטענת התובעת והמומחה מטעמה מיום הניתוח ולמעשה עד הניתוח להוצאת השתל, קבע בית המשפט שלא עלה בידי התובעת להוכיח כי הספרות הרפואית מכירה בתהליך דלקתי כה ממושך לאחר ניתוח להגדלת שדיים.

בית המשפט ביכר את טענת הרופא הנתבע, לפיה הדלקת הופיעה בסמוך יחסית לניתוח המתקן וסביר להניח שנוצרה עקב שפשוף של השד בברזלים של חזייה או טראומה כלשהי אליה נחשף השד.

בנוסף, דחה בית המשפט את טענת התובעת בדבר גודלם של השתלים אשר לא התאים לשדיה.

לגישת הערכאה המשפטית, ניתן ללמוד כי לא מדובר בהתרשלות רפואית רק מעצם העובדה שבניתוח המתקן הוכנסו לשדיה של התובעת שתלים גדולים יותר מאשר בניתוח הראשון.

לסיכום, נפסק כי לא ארעה רשלנות רפואית במקרה דנן.

בכל מקרה של חשד לרשלנות רפואית מומלץ לפנות בהקדם האפשרי אל עורך דין מנוסה ומומחה בתחום, לקבלת ייעוץ והכוונה.

לחץ כאן לקריאה בנושאים:

רשלנות רפואית בניתוח קטרקט

רשלנות במעקב הריון ולידה

ניהול תביעת רשלנות רפואית

המאמר נכתב על ידי עורך דין רשלנות רפואית עופר סולר, המלווה ומעניק ייעוץ משפטי לנפגעים בתחום זה.

לסיוע משפטי בהגשת תביעת רשלנות רפואית, לחץ: 
ייעוץ משפטי